מנועים לרכב בשיטת הזרקת דלק

שיטת הזרקת הדלק יקרה יותר ממנועים לרכב עם קרבורטור, בשיטת הקרבוראטור ישנם חסרונות כגון: יחסי תערובת הדלק אינם שלמים, צינור ונטורי מהווה מחסום חלקי לאוויר הזורם לתוך הצילינדרים, ההתנעה קשה יחסית לעומת מנועי רכב עם הזרקת דלק. באמצעות השיטה של הזרקת הדלק אפשר לשפר או לבטל את מרבית החסרונות האלו. בגלל העדר צינור ונטורי מקבל הצילינדר כמות אוויר יותר גדולה על יד משאבת דלק רב יחידתית, ואפשר להשיג הספקת דלק ביחסים המתאימים לפעולת המנוע בכל מצביו. להתנעה במזג אוויר קר אין צורך במשנק אוויר. אפשר להעלות בשיטה זו את יחס הדחיסה של המנוע ומכאן גם את ההספק הסגולי של המנוע. יש שתי שיטות של הזרקת דלק בנזין לתוך הצילינדר. לפי שיטה אחת, הקצה של המזרק, בו נמצאים נחירי הריסוס, קבוע בתוך חלל הדחיסה, ליד שסתומי היניקה. לשיטה הראשונה יש מספר חסרונות. החיסרון העיקרי שנחירי הריסוס נתונים בטמפרטורה גבוהה מאוד, וכתוצאה מכך הם מתבלים מהר. דבר זה מחייב החלפה לעיתים קרובות, ובגלל זה שיטה זו נפוצה במכוניות מרוץ. שיטה זו מאפשרת הגדלת הספק המנוע, אך בגלל שריפת נחירי הריסוס משתמשים בשיטה השנייה. השיטה השנייה הספק המנוע נמוך יותר, אך מובטחת תקופת פעולה ארוכה יותר למרסס הדלק. יש מספר סוגים של משאבות הזרקת דלק בנזין רב יחידתיות. הסוג הנפוץ ביותר הוא משאבת דלק מסוג הבוכנות. משאבת דלק זו מצוידת בבוכנה אחת לכל צילינדר של המנוע. כמות הדלק המוזרם לצילינדרים הוא בהתאם לתנאי עומס העבודה של המנוע, על ידי מנגנון וויסות בהתאם להדחק המשתנה של הבוכנות, בהתאם ללחץ הברומטרי השורר מחוץ למנוע, ובהתאם ללחץ בסעפת היניקה. צינורות דלק המחברים את המשאבה אל המרססים, עשויים פלדה והם בעלי אורך שווה. זה חשוב כדי להזריק כמויות דלק שוות לצילינדרים במנוע. המזרק הוא קבוע, בעזרת בורג כיוונון אפשר לכוונן את לחץ הקפיץ ומכאן גם את לחץ הדלק. מערכת ההזרקה של מנועים לרכב מסוג בנזין פועלת בלחץ נמוך בהרבה ממערכות הדלק של מנועים לרכב מסוג דיזל.